יום רביעי, 19 בפברואר 2014

ממה הם מפחדים - מאת ארל מונטגיו


מאסטר אמיתי הוא אחד אשר מאפשר לתלמידיו או תלמידותיו להתאמן עם כל אחד אחר. אם ה'מאסטר' בטוח/ה ביכולתו ובשיטתו, אז הוא יהיה בטוח שהתלמידים שלו יחזרו אליו ולא יחפשו להצטרף למשהו אחר.וגם אם הם כן יצטרפו אל למאסטר להצטער או לקנא במורה האחר, עליו רק לשמוח בשביל התלמיד כי הוא מצא משהו שהוא יכול להתקדם אתו.לרוע המזל, אין הרבה מאסטרים אמיתיים כאלה ששמים בצד את האגו למען טובתו והתקדמותו של התלמיד.כאשר אנחנו מזדקנים ובתקווה גם מחכימים ,אנחנו משתחררים מהתפיסה ששיטתנו היא הטובה ביותר,בידיעה שיש מורה לכל תלמיד.חלק מהתלמידים ילמדו יתר ממורה אחד מאשר מהאחר וכל אחד מוצא בדרך כלל את המורה הראוי לו. לי יש את התלמידים שלי כאשר לאחר יש את שלו ואני לא מקנא כי לו יש 5000 תלמידים מפני שתלמידים אלו ראויים לאותו מורה באותו זמן. אם משהו מתלמדי רוצה להתאמן אם מורה אחר, זה בסדר. לי לא איכפת אם תלמדי חושבים כי משהו אחר הוא יותר טוב או בעל ידע רב יותר, אני שמח בשבילם שמצאו סוף סוף את המורה האידיאלי עבורם. המסטר האמתי אינו דואג מה אחרים אומרים עליו מכיוון שהוא בטוח ביכולתו ובדרך הלימוד שלו ופשוט ממשיך בדרכו שהיא שונה מדרכם של מורים אחרים.למיד הבכיר ללמד אותם את הדרך.אם אנחנו רוצים להיות קפדנים בכל נושא הירושה האם לא הבן הבכור יהיה זה שירש את השיטה? אדם זה יהיה הקרוב ביותר למקור בגלל שהוא חי יותר זמן עם אביו. אדם שהוא נכד או נכדה של המורה לא יוכל לטעון לכתר' עד שכל הדור שמעליו ימות ואז זה יהיה במרחק של דור נוסף מהמקור.רב האנשים יודעים שליאנג צ'אנג פו היו 3 בנים נוספים חוץ מ'יאנג שאו צ'אנג'(1985-1909) אבל אף אחד מהם לא למד לאורך תקופה אם יאנג צ'אנג פו פרט לאחד מהם שחי עד היום בסין והיה אמור להיות "היורש" החוקי של הסגנון וכל המלחמות הפנמיות שבעולם לא יוכלו לשנות את העובדה הפשוטה שהמבוגר בן הבנים של הגראנד מאסטר שעדיין מתרגלים את השיטה, הוא למעשה מנהיג הדרך. אבל למעשה אין זה משנה מי טוען לשיטה, מה שמשנה זה מה שהם מלמדים.י יכול לספר שבזמן ביקורי אצל יאנג שאו צ'אנג בסין בשנת 1981 ראיתי אצלו לוח שעליו רשומים שמותיהם של שלושת תלמידיו וזה הכול.מה שאני יכול להגיד זה שכל אחד שמונע מתלמידיו לפחות לראות מה מורים אחרים מלמדים אינו בטוח ביכולתו ובהוראתו, לכן אינו יכול להיקרא מאסטר אמיתי.          

אביב בחורף או לידה בטרם עת





זה היה אחד מאותם מפגשי טאי צ'י
שבהם אתה מרגיש את האנרגיה של השיעור מוזרה
אולי זו האנרגיה שלי
השיעור מתקדם והחומר לא מועבר
המבט הזגוגי הולך ונאטם
אחד התלמידים פורש
לא מרגיש טוב
אני מרגיש התרוקנות אולי שלהם
אולי שלי
שעור מוזר
ביום שבו אביב נמצא בשיא עוצמתו
בזמן של חורף
האם יש קשר
 או שהכל אצלי 

יום רביעי, 12 בפברואר 2014

שליטה?


אתמול הייתה לי שיחה מעניינת בנושא שבירת הרגלים, ניהלתי את השיחה עם בחורה שעושה עבודה מאוד רצינית על עצמה והגענו לידי הבנה ששבירת הרגל יוצרת לנו תהליך פנימי מאוד מעניין וכאשר אנחנו משתמשים באינטרוספקציה שבירת ההרגל יכולה ללמד אותנו לא מעט ומאפשרת להשליך לתוך חיי היום יום .השיחה המשיכה ונשאלה השאלה והאם לשבור הרגל אינו יצירת הרגל חדש התשובה שקבלתי הייתה "שזה מאפשר לנו שליטה יותר טובה על עצמנו". ואז המשכתי לשאול את עצמי אם יש לנו שליטה טובה על עצמי, עצמי גדל מאוד בחשיבותו ואז איך מצמצמים את האגו?
הכוח לאבד שליטה ולאפשר לדברים לקרות ומתוך זה לקבל שליטה מתוך הידיעה של הזרימה זה לדעתי Tao מה דעתכם?

יום רביעי, 5 בפברואר 2014

רוחניות ?


זמן רב אני מתחבט בשאלה מהי רוחניות? העוסקים בדת טוענים שדתם היא הרוחניות אנשי העידן החדש טוענים שהם רוחניות. האם תפילה,מצוות, מדיטציה, התבודדות ,ריקודים מקודשים או כל פעילות אחרת שעולה על דעתכם היא רוחניות?
בשאלה זו פניתי למספר אנשים שאולי יתנו לי תשובה פניתי לאדם דתי חרדי , לאשה שעוסקת "במודעות" ולבחורה שלא טוענת לשום קשר לנושא. הקשתי עליהם בשאלה ולצערי הרב לא הצלחתי לקבל תשובה שהשביעה את רעבוני לכן החלטתי לנסות לתת לעצמי את התשובה ע"י חיפוש הדומה בכל הדברים שהעוסקים בהם קוראים להם רוחניים והגעתי למסקנות הבאות :

  1. בעיסוק הרוחני תמיד יהיה מיקום קוסמולוגי של האדם בתוך היקום יהיה בו צורה של קשר בין השניים
  2. הפעילות הרוחנית בדרך כלל שונה ורחוקה ממלחמת ההישרדות היום יומית 
  3. במרכז הפעילות נמצאת בדרך כלל חוויה חיובית ששואפים אליה או חווים אותה
  4. הפעילות בדרך כלל עוסקת בעולמו הפנימי של האדם ובצורה כזו או אחרת שמה אותו במרכז
  5. במקרה וזו פעילות קבוצתית היא נותנת תחושת שייכות 
  6. לפעילות הרוחנית יש שפה משלה שמובנת רק לעוסקים בה ובעיקר לעוסקים מאותו "מגזר"
אלו הם שישה סעיפים שמצאתי המאחדים את רוב הפעילויות "הרוחניות" אבל מסעיפים אלו עדיין לא הבנתי מהי רוחניות אני מרגיש שזו מילה בעלת יכולת מופלאה של הכלה של כל דבר כמעט העולה על רוחנו(במחשבתנו) ונותן לנו טעם ומשמעות לחיי היום יום השגרתיים את חלק מהפעילויות מלווה חוויה חיובית שקשה להגדירה במכלול הרגשות המוכרים והיא לדעתי המנוע העיקרי לעיסוק בתחום זה.
אבל זוהי דעתי שאינה מחייבת איש ואשמח לחלוק אתכם את דעתכם